קודם על אין לצעוק או להכות את הכלבה בזמן שנוהמת או חושפת שיניים עליכם או על בן משפחה. במידה ותעשו זאת התנהגות של הכלבה תחריף והיא תרצה להתגונן ובכך תחמירו את הבעיה. במקרים מהסוג הזה הכלבה מרגישה מאויימת, ועל כן מנסה להרחיק אתכם (כמובן בשפה שלה), וחשוב ביותר ללמד את הכלבה התנהגות אלטרנטיבית אשר תהווה תחרות בהתנהגות התוקפנית ללא עימות או כל אלימות. לדוגמה, ניתן ללמד את הכלבה שבכל פעם שאחד מכם מתקרב אליה, כאשר אוכלת, אחד מכם זורק לה חטיף ממש ממש שווה מרחוק ומתרחק מיד לאחר מכן. בהדרגה הכלבה תקשר את ההתקרבות לאוכל למשהו חיובי, נעים ולא מאיים. ההתנהגות החלופית אצל הכלבה ושינוי הריגשי אצלה יובילו אותה בעצם לכשכש בזנב בכל פעם שמתקרבים אליה כשיש לה משאב כמו אוכל או עצם. הכלבה לא תתגונן יותר, ולכן לא תנהם או תחשוף שיניים בסיטואציה. היא לומדת שיש אפשרויות נוספות להגיב בסיטואציה. ממליצה לכם, להתייעץ עם מאמן כלבים מקצועי שמומחה לפתרון בעיות מהסוג הזה. חשוב לא לנסות לטפל לבד בבעיה, דרוש ידע וניסיון רב

אני מאלפת גם בתנאי פנסיון המשלב לאחר מכן שיעורים בבית וגם אילוף ביתי בלבד. אני מתאימה את תוכנית האילוף לכלב בהתאם לאופי שלו, סביבת המחיה שלו והקשר שיש לו עם הבעלים. כמובן שתמיד אתייחס לחומרת הבעיה. אילופי פנסיון אתאים במקרים שיש צורך לנתק את הכלב מסביבתו הטבעית שלו, לסביבה נייטראלית בשל חיזוקים שמקבל בסביבה הבייתית על התנהגות אותה אנו רוצים למתן או להכחיד, כמו כן, במקרים של מחוסר זמן (בעלים שעובדים מהבוקר עד הערב), חופשה ארוכה, חוסר יציבות בקשר ו/או רצון להגיע לרמת אילוף גבוהה בפרק זמן קצר יחסית וכו'. אילוף בייתי יכול להתאים לכל כלב, חשוב רק שבעלי הכלב יוכלו להקדיש כשעה ביום לתרגול ולהטמעת ההתנהגויות אותן נלמד במהלך השיעורים. כלבים הסובלים מחרדת נטישה תמיד אאלף בבית ולא אוציא לפנסיון. אילופי פנסיון, עלולים להחמיר את החרדה ומעלים את רמת הסטרס אצל הכלב

לדעתי הטענות נובעות מחוסר ידע או חוסר ניסיון בעבודה עם מזון/ חטיפים. המזון של הכלב הינו אחד מכלי האילוף בהם אשתמש בחינוך הכלב בשילוב עם חטיפים בשעת הצורך, בהתאם לכלב. אני עובדת עם כלבים למעלה מ-18 שנה ומעולם לא נתקלתי בכלב שהפסיק להקשיב לי או לבעליו בעקבות שימוש במזון/ חטיפים. הבעיה היא שברוב המיקרים אנשים לא יודעים כיצד להפחית את החטיפים בהדרגה ומבחינת הכלב ישנם פערים בין שלבי הלמידה וההכללה והוא לא יצליח לעבור ביניהם באופן חלק. ברגע שאנו רוצים להפחית את כמות החטיפים, חשוב שהדבר יעשה בהדרגה ובצורה אקראית (פעם כן פעם לא, פעמיים לא, פעם כן וכו'), תוך שמירה על אחוז חיזוקים מסוים היורד בהדרגה. ברגע שנתרגל עם הכלב בעזרת חיזוק חלקי אקראי, כמובן אחרי שהכלב יודע היטב את כל האותות בצורה מושלמת, אחרי שיצרנו הכללה והכלב מגיב היטב בכל מקום ובכל סיטואציה לכל אות שרק נבקש ממנו, כמו: אליי, שב, ארצה וכו'. הכלב תמיד יצפה לחיזוק ולכן תמיד ישאף לבצע את מה שלמד והתבקש בנימוס מבעליו.

בורדר קולי הינו כלב אנרגטי במיוחד ושייך למשפחת כלבי הרועים. מוצאו מסקוטלנד והוא טופח לצורך שימוש בו לרעיית צאן (כבשים). בשנת 1998, נבחר הבורדר קולי בסקר שנערך באנגליה כגזע בעל אינטליגנציית העבודההגבוהה בין כל גזעי הכלים (כ- 400). ממליצה לכם בחום לטייל עם כלבכם לפחות 3 פעמים ביום: 2 טיולים של שעה + פורקן אנרגטי וטיול אחד בינוני של כ-20 דקות לפחות. חשוב ביותר לשלב בטיולים משחק עם כלבים, טיולי שדות, לימוד טריקים מאתגרים, משחקי כדור או פריסבי, הכרות עם סביבות משתנות כמו: עיר, שדות, ים וכו'. בצורה הזו הכלב יכוון את הוצאת האנרגיה שלו לטיולים ארוכים ויהיה רגוע במהלך היום. אם אין לכם אופציה לפרוק לכלבכם מספיק אנרגיה במהלך היום, ניתן לחפש דוגווקר מקצועי (חשוב שיהיה מאלף כלבים במקצוען) באזור מגוריכם שיעזור לכם בפריקת האנרגיה בטיולים מגוונים עם או בלי עוד כלבים.

ראשית כל, אני לא קוראת לשיטה בה אני מאמינה או עובדת עם הכלבים, "השיטה החיובית", אלא אני קוראת לה, "אילוף המבוסס על חיזוקים חיוביים, מינימום אוורסיה, שיתוף פעולה וכבוד הדדי מול הכלב". בזמן האילוף הכלב לומד שפה משותפת בינו לבין בעליו, אנחנו מחזקים את הכלב (בעזרת חטיף/ המזון היבש ) על כל ההתנהגויות הרצויות בבית, בגינה ובזמן טיול. כמו לדוגמה, בכל פעם שהכלב הולך למקום שלו מיוזמתו, ניגש אליו ונשים לו חטיף על הכרית (זה נקרא לכידה). או בכל פעם שהכלב מתעסק בצעצועים שלו, ניגש לחזק אותו עם חטיף ועוד המון התנהגויות. כמו כן מלמדים את הכלב אלטרנטיבות להתנהגויות בלתי רצויות שעלול לבצע במהלך היום. אך לא מענישים כלל גם אם לצורך העניין, לטענת הבעלים: "הכלב בודק גבולות בבית". חשוב מאוד לזכור, כאשר הכלב למד מה כן לעשות, הוא לא יחתור לבצע התנהגויות בלתי רצויות. אין שום בלבול, הכלב יודע בצורה מדוייקת איך עליו להתנהג בהמון סיטואציות ובינו לבין הבעלים נרקם אמון ושיתוף פעולה מלא, כייפי ונעים וכל הצדדים מרוצים. לדוגמה: הכלב למד התנהגות אלטרנטיבית לקפיצה על אורחים שנכנסים הביתה וחוזק עליה באופן עיקבי הן בתרגול והן בזמן אמת ( מול אורח). אנו נראה בהדרגה שההתנהגות האלטרנטיבית (לדוגמה ישיבה או ארצה מול אנשים, אורחים) תחזור על עצמה יותר ויותר ולאט לאט הקפיצות יעלמו לחלוטין. חשוב לזכור, שהדבר לוקח מעט זמן ודורש עיקביות וסבלנות בתרגולים היומיים מול הכלב. כאשר אני עובדת באמצעות ענישה ישירה מול הכלב על המון התנהגויות שמפריעות לבעלים. לדוגמה : בעזרת צעקות, מילות שלילה (לא, פוי, אסור), תיקון עם רצועה בקולר/חנק וכו'. הכלב בעצם לא בטוח בסביבתו,הוא עלול לחשוש מתנועה חופשית בבית, מחשש שאולי "יחטוף" מהבעלים. ובסופו של דבר מה שמתרחש זה מאוד פשוט: - הקשר בין הבעלים נפגע - האמון שנרקם מול הבעלים נפגע - הכלב יהיה סגור ולא יציע התנהגויות באופן יזום, כי לא בטוח כיצד הבעלים יגיבו - שפת הגוף של הכלב עלולה במקרים מסויימים מעט חששנית, אמביוולנטית, קפואה וכו'. לסיכום, בעניי ומניסיון אישי של למעלה מ-16 שנה באילוף (שעד לפני כ-5 שנים הייתי מאלפת קלאסית ולשמחתי החלטתי לעבור את השינוי ולהפוך למאמנת הומאנית שמטפלת בכלבים ללא כפיה בשיטת המרקר טריינינג הדבר חולל מהפך בחיי) אין הדבר נכון בשילוב בין 2 השיטות. לכן, ממליצה לכולכם לפנות למאלף כלבים הומאני שעובד ללא ענישה או כל סוג של כפייה, על מנת לעזור לכם להבין ולאמן את כלבכם האהוב והחמוד.

Enter your answer here