ישנם מספר רב של בעיות התנהגות שבהם כלבכם יכול "לסבול" מהן ואפרט בחלק הזה את חלקם הבולט.
אנשים שמגדלים כלבים נאלצים לפעמים להתמודד עם בעיות התנהגותיות של כלבם. והבעיה הגדולה ביותר היא שלרוב בעלי כלבים אינם יודעים מה הגורם להתנהגויות אלו והדבר יכול להוביל לתסכול רב אצל הבעלים עד כדי ויתור על הכלב ומסירתו במיקרים קיצוניים. בשל חוסר ההבנה של הבעלים על מה שבאמת עומד מאחורי ההתנהגויות הללו אצל כלבם וישנה אפשרות שהם ינסו לפתור אותן בעצמם. הדבר עלול להחריף את המצב במקום לסייע לו. מסיבה זו, חשוב בהחלט להכיר את הסיבות לבעיות התנהגות אצל כלבים ולהעזר באיש מקצוע על מנת שתוכלו לרכוש את הכלים המתאימים שיסייעו לכם למתן בהדרגה את ההרגלים הלקויים למענכם ולמען כלבכם האהוב והנאמן.
בעיות התנהגות בכלבים:
1. עשיית צרכים בבית/ בגינה
עשיית צרכים בבית או בגינה הינה תופעה בלתי נמנעת אצל גורים ועלולה ללוות גם כלבים בוגרים. ועל כן יש צורך לדעת כיצד להגיב בכדי למנוע את התופעה בדרך הנכונה והנעימה ביותר.
חשוב ביותר לשלול בעיה רפואית (דלקת בשתן, מחלת כליות וכו'), במידה והכלב בריא ופשוט לא למד כראוי כיצד לשמור על ניקיון ומהו המקום שמיועד לעשיית צרכים. האימון צריך להתמקד במתן חיזוקים חיוביים על עשיית צרכים בחוץ הן בגורים והן בבוגרים.
אין להעניש במקרים של עשיית צרכים במקומות לא רצויים, יש לדאוג לתגמל אותו בכל פעם שעושה בחוץ בגינה (תלוי בבעלים אם מתאים להם שכלבם ילמד לעשות גם בגינה) או בזמן טיול. בהדרגה הכלב יבין שמשתלם לו להתאפק.
חשוב להקפיד על סדר יום קבוע בכדי שהכלב ילמד להתרוקן בשעות קבועות!
2. חרדת נטישה/ קושי בהישארות לבד
חרדת נטישה מתרחשת כאשר הכלב נשאר לבד בבית. לפני הפרידה הכלב יגלה סימני לחץ ובדרך כלל יעקוב אחרי בעליו לכל מקום. בדרך כלל התופעה נפוצה יותר בכלבים שמראים חוסר ביטחון בכללי, ועלולים לגלות פחדים נוספים מלבד הישארות לבד.
לפני העזיבה הכלב עלול להראות את הסימנים הבאים:
- כלב צל (הליכה אחרי הבעלים לכל מקום)
- אי שקט ( התנשפות מוגברת)
- ריור
- חוסר תאבון
- ליווי הבעלים לדלת ואף ינסה לפעמים למנוע מהם לצאת מהבית
- יללות ועוד.
כאשר הכלב נשאר לבד הוא עלול להפגין התנהגות חרדתית ולחוצה שמתבטאת ב:
- עשיית צרים במקומות לא הגיונים- לכלוך מאסיבי
- הרס הבית
- שריטת דלתות (פתחי יציאה של הבעלים)
- חפירה בקירות
- חוסר תאבון, לא שותה
- יללות/ נביחות בלתי פוסקות
- ריור מוגבר
- אי שקט , היפר אקטיביות ועוד ועוד.
בנוסף, כשהבעלים חוזר הביתה, הכלב מתרגש מאוד ומתקשה להירגע לאורך זמן (גם אם הבעלים יצא לזמן קצר מהבית). בכדי לזהות חרדת נטישה צריך להתייעץ עם איש נקצוע שיאבחן את הבעיה לעומק וייתן טיפול התנהגותי מתאים. במקרים מסויימים צריך לשלב טיפול תרופתי ביחד עם הטיפול ההתנהגותי.
3. תוקפנות אצל כלבים בסיטואציות שונות
תוקפנות הינה אחת הבעיות השכיחות ביותר אצל כלבים המתבטאת בנהימות, חשיפת שיניים או אף ניסיון לנשוך את האדם אשר ניצב מולם. תוקפנות נובעת מסיבות שונות ומגוונות:
- פחד
- שמירה על טריטוריה
- הגנה על משאבים: אוכל, מים, עצם, כרית, צעצוע, או כל דבר שהכלב החליט לשמור עליו אפילו חתיכת טישו או כל דבר אחר.
- גנטיקה
- סיבות בריאותית (כאב, כמו: דלקת אוזניים, מחלה וכו').
הכלב יכול להיות תוקפן כלפי בני הבית, אורחים, חתולים, כלבים אחרים, בעלי חיים אחרים וכו'. חשוב ביותר לטפל בבעיה בהקדם, בכדי שלא תחריף ולא יעשו טעויות בדרך.
4. לעיסת חפצים
לעיסה הינה פעולה טבעית עבור כלבים שמספקת את סקרנותם ומעסיקה אותם, אך היא עלולה להיות הרסנית אם הכלב בוחר ללעוס ריטים חשובים בביתכם כמו: נעלים, ספות, משקפים, מצעים, בגדים וכו'. יתכן שכלבכם משועמם או מלא ארגיות או חרד או גור צעיר שלועס כל דבר שנקלע לדרכו.
צעדים שיש לעסות:
- "למזער סכנות": יש להרחיק מהכלב הסקרן כל דבר שעלול לסכן את בריאותו כמו: חומרי ניקוי, עטים, חוטי חשמל וכו'. וכמובן את הפריטים שמושכים כלבים באופן כללי כמו: גרביים, בגדים, צעצועים של הילדים וכו'.
- חשוב לספק לכלבכם צעצועי לעיסה שונים ומגוונים+ צעצועי ההאכלה כמו: (וובלר, קונג וכו'). שיפיגו את השיעמום ויסב לו הנאה רבה. עדיף להציע לו מספר אפשרויות כמו: כדור קשיח, צעצוע (רצוי מגומי קשיח) ועצם לעיסה בטיחותית.
- חשוב ביותר לא לתת לכלב פריטים דומים לחפצים שלנו כיוון שלאחר מכן יתקשה להבדיל מה מותר לו ומה לא. כמו: נעלים ישנות, כפכפים, בובות, דובים וכו'.
- חשוב מאוד לא להעניש את הכלב אם טעה ולקח חפצים שאינם שלו, אלא ללמדו לעזוב ולגשת לחפצים ששיכים לו ולהימנע מלגשת לחפצים אחרים שאינם שלו.
אם אינכם מסתדרים אנא פנו אליי להתייעצות, לפני שיהיה מאוחר מידי.
5. נביחות מוגזמות
כלבים יכולים לנבוח בכל מיני סיטואציות:
- כאשר מתרגשים.
- כאשר חשים איום ממשי ורוצים להרחיקו.
- כאשר מחפשים תשומת הן מהבעלים והן מכלבים אחרים שמתעלמים מהם.
- כאשר יש רעש שמפחדים ממנו ועוד ועוד דוגמאות.
בהרבה מיקרים הבעלים מקבלים תלונות מהשכנים שהכלב שלהם מהווה מטרד שכונתי, והדבר אינו נעים כלל.
ממליצה לכם להתייעץ ולקבל עזרה מקצועית ולפתור את בעיית הנביחות לפני שמתפרצת והופכת למטרד. מוזמנים ליצור קשר.
6. חפירות והרס הגינה
הרבה מאוד כלבים חופרים והורסים את הגינה. הגזעים בהם החפירות נפוצות יותר: לברדור, גולדן, ביגל, תחש, ג'ק ראסל ועוד. הסיבות לחפירה הינן מגוונות וכוללות: שעמום, עודף אנרגיה, כלב חי רק בחצר וכמעט לא יוצא לטיולים, חרדה, חד, ניסיון להחביא משאב, ניסיון להתקרר, חיפוש אחר בעלי חיים שמתחבאים בחול וכו'.
חשוב ביותר להימנע מלהשאיר את כלבכם בחצר ללא השגחה, בכדי שלא ילמד את ההתנהגות ולא יתנה בה. אם תפסתם על "חם" אין להענישו אלא להסיח את דעתו ולתת לו תעסוקה אחרת.
כמו כן, חשוב מאוד לפרוק לכלב אנרגיה לפני שיוצא לחצר ובכך יהיה עייף ולא יהיה לו הרצון לחפור.
חשוב ביותר לזכור שיש סוגי כלבים שחופרים יותר ככל הנראה בשל המטען הגנטי אותו הם נושאים, והם פשוט "פותחו" לעשות זאת. ולכן ממליצה לכם להקצות להם אזור מסויים בגינה שבו הם יוכלו להגשים את מהותם. או לחילופין תוציאו אותם למקומות שונים שיוכלו לחפור.
7. קפיצות על בעלי הכלב, אורחים שנכנסים הביתה או אנשים ברחוב.
כלבים קופצים על בעליהם כבר בגורות כמחווה מתוקה והבעלים בדרך כלל משתפים איתם פעולה. אך כאשר הכלב גדל ומגיע למשקל של 40 קילו, הדבר אינו מתוק ועלול להוות סיכון ולהוביל לתאונות לא נעימות כשהוא כבר בוגר וגדול. ולכן, חשוב ללמד את הגור הצעיר התנהגות חליפית על קפיצה, כמו למשל "שב" וכך מגיל צעיר הכלב לא ילמד את ההתנהגות וימנע מקפיצות על אנשים גם כשיהיה בוגר.
אין להעניש את הכלבים כאשר הם קופצים עליינו, אך כן ניתן להתעלם מהם בזמן הקפיצה ולא לתת להם יחס ליטופי, במקרים חריגים אפנה להם את הגב בזמן הקפיצה עד שירגעו. חשוב מאוד לחזק את הגור/ כלב בוגר כאשר אינו קופץ ובכך בהדרגה הכלב ישאף להתנהג בצורה אחרת וימתן את הקפיצות.
הלימוד דורש עיקביות, סבלנות ותירגול יומיומי בכל מיני סיטואציות על מנת שכלבכם יעשה הכללה ולא יקפוץ בבית, בגינה וברחוב בזמן טיול.
8. נשכנות גורים
גורים נושכים וזה נורמאלי וטבעי והם צריכים לנשוך. זה חשוב ביותר בכדי שהגור ילמד את עוצמת הנשיכה ויכיר את העוצמה ובהדרגה תיהיה לו "עיכוב" נשיכה ככלב בוגר.
הגור צריך ללמוד שהשיניים שלו יכולות להכאיב, הוא צריך ללמוד לרסן אתהעוצמה של הנשיכה כדי שהמשחק ימשיך.
למה בעצם גורים נושכים?
- כלבים חוקרים ומתקשרים באמצעותהפה בשלב מאוד מוקדם בהתפתחות שלהם.
- הסבת תשומת ליבנו לצריכהם, כך בעצם הם מודיעים לנו שהם זקוקים לדבר מה (יציאות, שתיה, מזון, משחק וכו').
- משחק! גורים מזמינים למשחק בין היתר באמצעות נשיכות. הם יעשו זאת בינם לבין עצמם (אמם, אחיה) ובשלב מאוחר יותר גם לבני אדם. צריך לזכור שזהו תהליך טבעי לחלוטין.
- מחסור בהוצאת אנרגיות: גורים צעירים זקוקים לפריקת אנרגיה מסודרת במהלך היום לפחות פעמים ביום 30-60 דקות כל יציאה (תלוי בכלב). ברגע שהגור/ כלב בוגר עייף באופן עיקבי במהלך היום, אנו נראה התנהגות רגועה ונינוחה עם מעט מאוד נשיכות במהלך היום.
מקווה שנהנתם,
אשמח לעזור בכל בעיה או שאלה
אורית זנגביל למברג
מומחית להתנהגות כלבים
אל תהססו להתקשר - 052-8623163
